בע"ה

עדות למען ישוע	Testimony for Yeshua's Sake
התשובה לקריאה: "כל מי שיודע לו זכות יבוא וילמד עליו"	A Reply to the Call: "Anyone with Evidence for His Acquittal Shall Come and Present It"
וזאת תוך כדי מתן תיקונים נחוצים לתורת הכנסייה	This Evidence is Provided via Needed Corrections to the Church’s Teachings

א	יוחנן בן זכריה הכהן הכריז לכל עם ישראל את בשורתו על מלכות השמיים הממשמשת ובאה.	Yohanan Ben Zechariah the Cohen proclaimed his good news of the imminent Kingdom of Heaven to all Israel.	1
ב	יוחנן בן זכריה זרק מים טהורים על כל חוזר בתשובה בעם היהודי כדי לטהר אותם.	Yohanan Ben Zechariah splashed pure water on everyone in Israel who repented in order to purify them.	2
ג	יוחנן הביא אל המציאות את נבואת המלכות ביחזקאל פרק ל"ו ולא המציא על דעת עצמו טקס מים חדש יש מאין. יז בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי: יח וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם . . . יט וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילוֹתָם שְׁפַטְתִּים:	Yohanan initiated fulfilment of the Kingdom prophecy in Ezekiel 36 and did not invent a new ritual of his own accord. O mortal, when the House of Israel dwelt on their own soil, they defiled it with their ways and their deeds; their ways were in My sight like the uncleanness of a menstruous woman. So I poured out My wrath on them … I scattered them among the nations, and they were dispersed through the countries: I punished them in accordance with their ways and their deeds.	3
	כד וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם: כה וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: כו וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר: כז וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם: כח וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים:	I will take you from among the nations and gather you from all the countries, and I will bring you back to your own land. I will sprinkle [splash] clean water upon you, and you shall be clean: I will cleanse you from all your uncleanness and from all your fetishes. And I will give you a new heart and put a new spirit into you: I will remove the heart of stone from your body and give you a heart of flesh; and I will put My spirit into you. Thus I will cause you to follow My laws and faithfully to observe My rules. Then you shall dwell in the land which I gave to your fathers, and you shall be My people and I will be your G‑d. (Ezekiel 36:17-19; 24-28) JPS Tanakh
ד	המונים בישראל קיבלו בשמחה את פניו של יוחנן. למרות זאת, רבים לא האמינו בבשורתו. מנהיגי ישראל לא שׂמו לב ליוחנן ודחו את ישוע מנצרת כמשיח. לכן ה' דחה את המלכות. אף על פי כן, הטקס של יוחנן – בזורקו מים טהורים על פי יחזקאל – הוא חלק בלתי נפרד ממורשת ישראל, והמצווה עומדת בתוקפה עד עצם היום הזה.	Multitudes gladly welcomed Yohanan. Nevertheless, many did not believe his besorah. Israel's leaders ignored Yohanan and rejected Yeshua of Nazareth as Messiah. Thus, Hashem postponed the Kingdom. Despite the delay, Yohanan's rite – splashing pure water promised by Ezekiel – is an indispensable part of Israel’s heritage, and the commandment remains in force to this day.	4
ה	יוחנן הקביל והמשיל את עבודתו בזורקו מים טהורים לעבודתו של המשיח הבא אחריו השופך בשפע את רוח הקודש.	Yohanan compared and likened his work of splashing pure water to the work of the Messiah coming after him who pours out the Ruach Hakodesh abundantly.	5
ו	ישוע המשיח ניגש אל יוחנן במדבר וכמו כל המוני העם גם עבר את טקס הטהרה שלו. ישוע אף אישר את הרחיצה של יוחנן בפני מנהיגי העם כשפגש אותם בבית המקדש. לכן, על-פי ישוע המשיח העם היהודי חייב לקבל את עבודתו של יוחנן לקראת המלכות, ולהשתתף בהיטהרות ישראל.	Yeshua the Messiah met Yohanan in the wilderness and participated in his purification rite. Yeshua even endorsed this purification of the people to the national leadership when he met them in the Temple – thus, according to Messiah Yeshua, the Jewish people are obligated to accept Yohanan’s work of preparing for the Kingdom, and to participate in Israel’s purification.	6
ז	תלמידי ישוע המשיח אף הם ביצעו את רחיצת הטהרה לעם היהודי במקביל ליוחנן ותלמידיו. לאחר שישוע קם לתחייה, תלמידיו המשיכו לזרוק מים טהורים על עם ישראל בשם ישוע המשיח שקם מן המתים. כלומר, השליחים פעלו בסמכותו.	Yeshua the Messiah’s disciples also performed this purification of the Jewish people in parallel with Yohanan and his disciples. After Yeshua arose in resurrection, his disciples continued to purify Israel in the name of Yeshua the Messiah who arose from the dead. In other words, the disciples performed their deeds by his authority.	7
ח	חסידי ישוע המשיח רשמו בשפה היוונית את עקרי העניינים שהתגשמו ביניהם – הם השתמשו בקבוצת מילים מאותו שורש, כדי להביע משמעות ססגונית ורחבת משקל, והפועל βαπτίζω (בַּפְּטִּיזוֹ) מדגיש שינוי מוחלט במצבו של עצם – בדרך כלל השינוי קשור להיטהרות או להקדשה או לאיחוד. למשל, המחבר של האיגרת אל העברים השתמש בשם עצם בַּפְּטִּיסְמוֹס שנגזרת מבפטיזו, וכתב שבתורה יש διαφόροις βαπτισμοῖς. ברור שהמשמעות היא "מיני מעשי טהרה" כי אין בחוּמש שימוש במילה "טבילה" אפילו פעם אחת, ואף לא בתנ"ך. בחקירה זהירה בברית החדשה מתברר שלמילים הנגזרות מבפטיזו, יש באופן תכוף משמעות של היטהרות. לכן הכינוי הנכון ליוחנן הוא המטהר ולא המטביל.	Followers of Messiah Yeshua recorded the important issues that came to pass in Greek – they used a group of colorful words with a wide range of use, of which the verb βαπτίζω (baptizo) emphasizes the complete change in the condition of an object – usually the change relates to purification or sanctification or unification. For example, the author of Hebrews used the noun baptismos, which is derived from baptizo, and wrote that the Torah contains διαφόροις βαπτισμοῖς. Clearly the meaning is "various kinds of purifications" because "tevilah" (טבילה) is not found in the Torah even once, nor in the Tanakh. Careful investigation of the New Covenant writings into the words derived from baptizo reveals that these words often bear the meaning of purify. Thus, the proper surname for Yohanan should be the Purifier, not the Immerser.	8
ט	לפיכך, בניגוד לתרגומים של הברית החדשה לעברית, יוחנן היה מטהר ומקדש עִם מים, וישוע המשיח מטהר ומקדש עִם רוח הקודש.	Thus, in contrast to Hebrew translations of the New Covenant writings Yohanan purified and sanctified with water, and Yeshua purifies and sanctifies with the Ruach Hakodesh.	9
י	בניגוד לגרסאות של הברית החדשה בעברית, יוחנן לא טבל ולא הטביל איש – וישוע המשיח גם לא טבל ולא הטביל איש.	In contrast to versions of the New Covenant writings in Hebrew, Yohanan did not dip or immerse anyone – nor did Yeshua the Messiah dip or immerse anyone.	10
יא	בניגוד גמור לתורת הכנסייה, ישוע המשיח לא ביטל ולא החליף את זריקת מים טהורים על ישראל, הבוצעה ראשונה על ידי יוחנן.	In complete contradiction to the Church’s teaching, Yeshua the Messiah never annulled nor replaced the national purification of Israel, which Yohanan had first performed.	11
יב	בניגוד גמור לתורת הכנסייה, ישוע המשיח לא ציווה את שליחיו לבצע טקס מים חדש לגויים – ספר מתי כ"ח י"ט – במקום זה המילה βαπτίζω שמופיעה בפסוק מתייחסת לשינוי מוחלט באופי של הגויים שעוזבים ע"ז עד להקדשת הנפש על ידי דעת מושלמת באלוהי ישראל.	In complete contradiction to the Church’s teaching, Yeshua the Messiah never commanded his disciples to perform a new water rite for gentiles – Matthew 28:19 – instead the word βαπτίζω which appears in the verse relates to a complete change in the nature of the gentiles who leave idolatry and receive sanctification of their souls by a true knowledge of Israel’s G-d.	12
יג	במסמכי הברית החדשה יש תקבולת שמשווה בין עבודתו של יוחנן במים לבין עבודתו של ישוע ברוח הקודש – תקבולת זו מופיעה שש פעמים בארבעת האוונגליונים ובספר מעשי השליחים – ישנם שני היבטים קריטיים לתקבולת זו: 1) אין בלבול בין מים לבין רוח הקודש 2) אין כל רמז לטקס מים חדש שיחליף את הטיהור הלאומי לישראל.	In the New Covenant writings, a comparison occurs between Yohanan’s work with water and Messiah Yeshua’s work with the Ruach Hakodesh – this comparison appears six times in the four gospels and the book of Acts – there are two critical aspects to this comparison: 1) there is no confusion between water and the Ruach Hakodesh 2) there is no hint of a new water rite that replaces Israel’s national purification.	13
יד	לכן, בניגוד גמור לתורת הכנסייה, אין טקס מים "נוצרי" לכנסייה – יש רק מצווה עשה לעם ישראל לטיהור לאומי במים טהורים, ההוכרז על ידי יוחנן. לאחר תחייתו של המשיח הטיהור הלאומי ההוא בוצע בשם ישוע המשיח שאישר אותו – כל יהודי שחוזר בתשובה לאמונה בישוע המשיח אמור להשתתף ברחיצה זו.	Thus, in complete contradiction to the Church’s teaching, there is no “Christian” baptismal rite – there is only a positive command for Israel for a national purification with purifying water, proclaimed by Yohanan; after Messiah’s resurrection this purification was performed in the name of Yeshua the Messiah who had endorsed it – every Jew who repents and trusts Yeshua the Messiah ought to participate in it.	14
טו	עם כל זאת, ישנה הבטחה נעלה יותר לעם ישראל, והיא גם חשובה יותר מכל טקס במים – והיא ההבטחה של שפיכת רוח הקודש על העם על ידי ישוע המשיח. ישוע שופך את רוח הקודש כדי למלא את דברו של משה רבנו: וַיֹּאמֶר לֹו מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל־עַם ה' נְבִיאִים כִּי־יִתֵּן ה' אֶת־רוּחוֹ עֲלֵיהֶם.	Even so, there is a much more wonderful promise to the people of Israel, which is also more important than any water rite – and this is the promise of the out-poured Ruach Hakodesh on the people by Messiah Yeshua. Yeshua pours out the Ruach Hakodesh to fulfill the wish of Moshe rabbenu: “But Moses said to him, ‘Are you wrought up on my account? Would that all the Lord’s people were prophets, that the Lord put His spirit upon them!’” JPS Tanakh.	15
טז	ישוע המשיח שופך בשמחה את רוח הקודש על המאמינים בו, כמו שכתוב בספר יואל פרק ג, המצוטט בספר מעשי השליחים פרק ב פסוקים יז-יח: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נְאֻם אֱלֹהִים, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת־רוּחִי עַל־כָּל־בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם; בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיוֹנוֹת יִרְאוּ וְזִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן. וְגַם עַל עֲבָדַי וְעַל שִׁפְחוֹתַי בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפֹּךְ אֶת־רוּחִי וְנִבְּאוּ.	Messiah Yeshua pours out the Ruach Hakodesh with joy on those who trust him, as in accord with Joel 2, which is quoted in the Acts of the Apostles 2:17-18: "And in the last days it shall be, G-d declares, that I will pour out my Spirit on all flesh, and your sons and your daughters shall prophesy, and your young men shall see visions, and your old men shall dream dreams; even on my male servants and female servants in those days I will pour out my Spirit, and they shall prophesy."	16
יז	בניגוד גמור לתורת הכנסייה, אין כל תלות בטקס מים לחוויה האמיתית של קבלת רוח הקודש. כלומר, לא ניתן להסיק קבלת רוח הקודש על סמך השתתפות בטקס עִם מים.	In complete contradiction to the Church’s teaching, the true experience of receiving the Ruach Hakodesh is not dependent on a water rite. In other words, one cannot infer reception of the Ruach Hakodesh simply because of participation in a water rite.	17
יח	החוויה של קבלת רוח הקודש המתוארת בברית החדשה מקבילה לאירועים בתנ"ך כשאנשים עברו חוויות די דרמטיות ללא כל קשר לטקס מים – למשל שבעים הזקנים בספר במדבר פרק י"א ואנשי בית קוֹרְנֶלְיוֹס, שַׂר מֵאָה בצבא הרומי בספר מעשי השליחים פרק י.	The experience of receiving the Ruach Hakodesh described in the New Covenant compares to incidents in the Tanakh where people underwent dramatic experiences with no dependence on water – for example the seventy elders in Numbers 11 and the house of Cornelius the Roman centurion in Acts 10.	18
יט	ובכן, בניגוד לתורת הכנסייה, החוויה של קבלת רוח הקודש אכן מתוארת באיגרת אֶל הָאֶפֶסִים פרק ד פסוק ה: אָדוֹן אֶחָד, אֱמוּנָה אַחַת, "בַּפְּטִּיסְמָא" אַחַת [כלומר, רחיצה ברוח הקודש]. הפסוק אינו מתייחס לטקס מים כלל. כמו כן, באיגרת אֶל טִיטוֹס פרק ג פסוקים ד-ז כתוב: אוּלָם כְּשֶׁנִּגְלָה טוּבוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ וְאַהֲבָתוֹ אֶת הָאָדָם, אֲזַי לֹא בִּגְלַל מַעֲשֵׂי צְדָקָה שֶׁעָשִׂינוּ הוּא הוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ, כִּי אִם בְּרַחֲמָיו, עַל-יְדֵי רְחִיצַת הַלֵּדָה הַחֲדָשָׁה וְהַהִתְחַדְּשׁוּת בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר שָׁפַךְ עֲלֵינוּ לְמַכְבִּיר עַל-יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מוֹשִׁיעֵנוּ, לְמַעַן נֻצְדַּק בְּחַסְדּוֹ וְנִהְיֶה לְיוֹרְשֵׁי חַיֵּי עוֹלָם בְּהֶתְאֵם לַתִּקְוָה. לכן, העניין הזה – קבלת רוח הקודש – הוא חשוב ביותר לישוע המשיח בנוגע לחסידיו. כל מאמין בו, הן יהודי, הן נוכרי, אמור לעבור את החוויה האישית הזו. כל מי שעובר את החוויה הזאת הוא במצב שנקרא "נולד מחדש" בהתאם להבטחה של יחזקאל על "לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה."	Thus, in contradiction to the Church's teaching, the experience of receiving the Ruach Hakodesh is actually described in the letter to the Ephesians, chapter 4 verse 5: One Lord, one faith, one "baptism" [the purifying washing by the Ruach Hakodesh]. This verse in no way refers to a water rite. Likewise, in the letter to Titus, chapter 3 verses 4-7 it is written: "But when the goodness and loving kindness of God our Savior appeared, he saved us, not because of works done by us in righteousness, but according to his own mercy, by the washing of regeneration and renewal of the Ruach Hakodesh, whom he poured out on us richly through Messiah Yeshua our Moshia, so that being justified by his grace we might become heirs according to the hope of eternal life." Thus, this issue – reception of the Ruach Hakodesh – is one of the most important for Messiah Yeshua regarding his followers. Everyone who trusts him, whether Jew or gentile, is promised to undergo this personal experience. Everyone who undergoes this experience is in a state called "born again," in agreement with Ezekiel's promise of a "new heart and a new spirit."	19
כ	שאול מטַּרְסוֹס חי כשומר מצוות מכת הפרושים וגם כשליח לגויים. בבשורתו הוא הדגיש את השינוי הפנימי היסודי הנגרם על ידי רוח הקודש עקב תשובה ואמונה במשיח ישוע. שאול ושאר השליחים הכריזו שישוע מת וקם לתחייה כדי לייסד ברית חדשה המובטחת בירמיהו פרק ל"א:	Shaul of Tarsus lived as a Torah observant Pharisee, and also as a Messianic emissary to the gentiles. In his proclamation of the good news he emphasized the foundational internal change caused by the Ruach Hakodesh, which follows repentance and trust in Messiah Yeshua. Shaul and all the Jewish apostles proclaimed that Yeshua died and rose in resurrection to establish the New Covenant promised in Jeremiah 31:	20
	ל הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה: לא לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם ה': לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם ה' נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם: לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת ה' כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם ה' כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד: לד כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ: לה אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם ה' גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים:	31 See, a time is coming—declares the L‑rd—when I will make a new covenant with the House of Israel and the House of Judah. 32 It will not be like the covenant I made with their fathers, when I took them by the hand to lead them out of the land of Egypt, a covenant which they broke, though I espoused them—declares the L‑rd. 33 But such is the covenant I will make with the House of Israel after these days—declares the L‑rd: I will put My Teaching into their inmost being and inscribe it upon their hearts. Then I will be their G‑d, and they shall be My people. 34 No longer will they need to teach one another and say to one another, “Heed the L‑rd”; for all of them, from the least of them to the greatest, shall heed Me—declares the L‑rd. For I will forgive their iniquities, And remember their sins no more. 35 Thus said the L‑rd, who established the sun for light by day, the laws of moon and stars for light by night, who stirs up the sea into roaring waves, whose name is L‑rd of Hosts: 36 If these laws should ever be annulled by Me—declares the L‑rd—only then would the offspring of Israel cease to be a nation before Me for all time.
כא	בניגוד לתורת הכנסייה, שאול-פאולוס לא ביטל שמירת התורה לעם ישראל. עם זאת, שאול הדגיש באופן חד משמעי שבעיני ה' אין שלימות לאיש השומר מצוות כל עוד שהוא לא פנה אל ישוע המשיח, ואף לא קיבל ממנו את המתנה המובטחת לאחרית הימים, את רוח הקודש. רק בדרך זאת מקבלים את השינוי הפנימי של לב חדש ורוח חדשה.	In contradiction to the Church’s teaching, Shaul-Paul never annulled Torah observance for the people of Israel. However, Shaul clearly emphasized that in Hashem’s eyes one is not guiltless who keeps mitzvot, but who has not turned to Yeshua the Messiah, nor received the Gift promised for the last days from him, the Ruach Hakodesh. Only in this way does one receive the inner change of a new heart and a new spirit.	21
כב	שאול-פאולוס הדגיש שלגויים אין צורך לשמירת תרי"ג המצוות כל עוד שהם קיבלו לב חדש ורוח חדשה עקב תשובתם ואמונתם במשיח ישוע – עם זאת הוא כן ציפה לשינוי דרמטי בהתנהגותם ואף תיאר אותם כקדושים לקב"ה.	Shaul-Paul stressed that gentiles need not observe the 613 commandments of the Torah as long as they received a new heart and a new spirit, following repentance and trust in Messiah Yeshua – nevertheless, he expected their dramatic change of conduct, and described them as holy ones of the Holy One, blessed is he.	22
כג	הגוף המשותף של חסידי ישוע המשיח היה אמור לכלול שארית של יהודים שומרי מצוות ושארית של גויים שעזבו ע"ז – וכולם מתנהגים כקדושים לקב"ה.	The body of followers of Yeshua the Messiah was supposed to contain a remnant of Torah observant Jews and a remnant of repentant gentiles who abandoned idolatry – all walking as holy ones of the Holy One, blessed is he.	23
כד	מעולם לא ניתנה לכנסיית הגויים את הסמכות לדרוש מיהודים חסידי ישוע המשיח (ח"ו) להפר מצוות התורה.	Authority was never given to the gentile Church to demand that Jewish followers of Messiah Yeshua (heaven forbid) transgress mitzvot of the Torah.	24
כה	כמו כן, לא ניתנה ליהודים חסידי ישוע המשיח את הסמכות לדרוש שמירת תרי"ג המצוות מגויים חסידי ישוע המשיח.	In the same way, authority was never given to Jewish followers of Messiah Yeshua to demand complete Torah observance by gentile followers of Yeshua the Messiah.	25
כו	ה' אלוהי ישראל קיים מעולם ועד עולם, ואף מִחוּץ וּמֵעַל למסגרת של זמן. משה רבנו כתב במזמורו: בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. יש לקב"ה תכונה בולטת יסודית—הוא מתבטא את מחשבות לבו בדבר ה'. אכן כתוב בקשר לבריאת העולם: בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. ברור שכושר הדיבור של ה' הוא שונה לגמרי מכושר הדיבור של בני אדם.	Hashem, G-d of Israel, exists from eternity past and forever more, outside the limitations of time. Moses wrote in his psalm: “Before the mountains came into being, before You brought forth the earth and the world, from eternity to eternity You are G‑d.” (Ps 90:2). The Holy One, blessed is he, has a foundational, prominent attribute—he expresses himself in what is called d'var Hashem. Thus it is written in connection with creation of the universe: “By the word of the L‑rd the heavens were made, by the breath of His mouth, all their host.” (Ps 33:6). Clearly Hashem's capacity of expression is completely different from human speech.	26
	הואיל וקיים בקב"ה כושר הדיבור, האם יתכן שלפני בריאת העולם ה' ישב מעולם (ח"ו) דומם בלי התבטאות? לא יכול להיות. האמת היסודית היא שמעולם ועד עולם ה' מקים את דברו המלא ושלם. ה' מביע את כל המהות האינסופית שבו בדבר הנצחי שלו. לכן דבר ה' הנצחי הזה משקף באופן מושלם את ה'. ובכן דבר ה' האינסופי הזה בהחלט ראוי להיקרא בן. יש להדגיש שדבר ה' לא קיים בפני עצמו והוא תלוי בתלות מוחלטת בה' האב המתבטא. כלומר הבן תלוי בתלות מוחלטת באביו. אף בתפילות הסידור יש רמז חזק לכבוד של דבר ה' וגם לתלותו באב. עומדים ואומרים: ברוך שאמר ו-ה-י-ה. בכך התגלה שדבר ה' נושא כבוד של השם, וכך הוא"ו החיבור גם מדגיש את תלותו באב המדבר. עם זאת דבר ה' ידוע בברית החדשה כזֹהַר כְּבוֹדוֹ וְצֶלֶם עַצְמוּתוֹ של ה' האב.	Since indeed the attribute of expression exists in the Holy One, blessed is he, could it be that before creation of the universe Hashem was (heaven forbid) eternally silent without expression? This simply cannot be. The foundational truth is that Hashem expresses himself fully and completely from eternity to eternity. Hashem expresses all his infinite being in his eternal Word or Expression (D’var or Logos). Thus, the Word of Hashem reflects Hashem completely. Therefore, this infinite D'var is certainly worthy of being called the Son. It is important to emphasize that the Word of Hashem is not self-existent, and is completely contingent on Hashem the Father who expresses him. The Son is completely dependent on the Father. Even in the Siddur’s prayers there is a strong hint both of the Word’s glory and dependence on the Father. One rises and says, Baruch shey-amar vav-hay-yod-hay. Thus, the Word of Hashem bears the glory of Hashem, but the vav emphasizes dependence on the Father who speaks. Even so, the Word of Hashem is known in the New Covenant writings as the radiance of the glory of G-d and the exact imprint of his nature, of Hashem the Father (Heb 1:3).
כז	אודות תכונותיו של ישוע: ברור שהאיש ישוע מנצרת הוא בן אדם בשר ודם ובעל תכונות אנושיות דומות לשאר בני אדם. אבל הוא גם שונה במידה שהאדם הראשון שונה משאר צאצאיו: במעשה יצירה נעשה מהאדמה גופו של האדם הראשון, בלי אב ואם. בדומה, נעשה גופו של ישוע במעשה יצירה ברחם אימו, ובמקום אדמה ה' השתמש בבשר אימו. ומעשה היצירה הזה גם זהה ליצירת חוה מהַצֵּלָע אֲשֶׁר ה' לָקַח מִן הָאָדָם. לכן, ישוע הוא בהחלט בשר ודם, והוא גם מצאצאיו של אדם, ואברהם, ודוד, בגלל אימו. ישוע הוא בהחלט איש אנושי שלם. אבל ישוע הוא גם שונה משאר בני אדם ולא ירש נטייה טבעית לחטא. על כן הוא ראוי להיות הגואל הקדוש לקב"ה.	Concerning the attributes of Yeshua: it is clear that the individual, Yeshua of Nazareth, was a man of flesh and blood and possessed a human nature similar to the rest of humankind. But he was also differentiated in the same sense that Adam the first human was different from his offspring: Adam’s body was created from earth, without father and mother. Similarly, Yeshua’s body was created in his mother’s womb, but instead of earth, Hashem used the flesh of his mother. This creative act is similar to the creation of Eve, from the rib that Hashem had taken from the man. Thus, Yeshua is certainly flesh and blood, and an offspring of Adam, Avraham, and David because of his mother. Yeshua is fully human. But Yeshua is also different from the rest of humanity and did not inherit the natural tendency toward sin. Because of this he is worthy to be the holy Redeemer for the Holy One, blessed is he.	27
כח	ישוע בהחלט הבדיל את עצמו משאר בני אדם וטען שהוא נמצא לפני בריאת העולם – ברור שלא בצורה של בשר ודם אלא בצורה רוחנית.	Yeshua indeed distinguished himself from the rest of humanity and stated that he existed before the creation of the universe – it is clear he is talking about a spiritual existence, not flesh and blood.	28
כט	למעשה, דבר ה' נכנס אל העולם הנברא כדי לקחת על עצמו את התפקיד של משיח בן דוד, וזאת בהתאם למעשה הצמצום האלוהי שאפשר בריאת העולם. בדרך זאת ישוע המשיח הוא גם בשר ודם ואיש אנושי שלם, והוא גם דבר ה' הרוחני המתקיים לפני בריאת העולם.	In fact, the Word of Hashem entered the creation in order to take on the role of Messiah Ben David, and that in accord with the divine emptying (kenosis – tzimtzum) that permitted the universe’s creation. In this way Yeshua the Messiah is both flesh and blood and a complete human being, and he is also the spiritual Word of Hashem who existed before the creation of the universe.	29
ל	בנוגע לתכונות הרוחניות של ישוע: לפי ראיות תומכות בתורה, יכול להתקיים איש בשר ודם מיוחד במינו ושונה במהותו משאר בני אדם. הרי ההרכב של כל בן אדם הוא גם בשר ודם וגם רוח. כך כתוב בתורה, במדבר פרק ט"ז: וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר, וגם במדבר פרק כ"ז: יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה, ובנוסף כתוב בקהלת פרק י"ב: וְיָשֹׁב הֶעָפָר (בשרו של המת) עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ. האישיות המיוחדת לכל איש מבוססת הן על בשר, הן על רוח. לכן, ישוע מנצרת הוא בן אדם כמו כל איש בשר ודם ורוח אנושית, אבל הוא גם דבר ה' שנעשה בשר, ומלאת האלוהות. לכן הוא שונה משאר בני אדם בגלל תכונות רוחניות נעלות.	Regarding the spiritual nature of Yeshua: The Torah contains supporting testimony for the idea that a man of flesh and blood who is unique and fundamentally different from the remainder of humanity can exist. Every human being is composed of flesh and blood, and spirit (ruach). Thus it is written in the Torah, Numbers 16:22 “O G-d, the G-d of the spirits of all flesh!” and Numbers 27:16 “Let the L-RD, the G-d of the spirits of all flesh, set a man over the congregation” and also Ecclesiastes 12:7 “And the dust returns to the earth as it was, And the spirit returns unto G-d who gave it”. The unique personality of each human is based on body and spirit (ruach). Thus, Yeshua of Nazareth is truly a man like all other humans of flesh and blood and human spirit, but he is also the Word of Hashem which was made flesh, and the fulness of deity. Thus, he is different from the rest of humanity because of his unique spiritual attributes.	30
לא	עם זאת, התואר שישוע נתן לעצמו – בן האלוהים – כבר נמצא בתורה בקשר לכלל ישראל. כך כתוב בדברים פרק י"ד: בָּנִים אַתֶּם לה' אֱלֹהֵיכֶם. ובכן, קיים בתורה רמז לדברו של ישוע כשהוא מתאר את עצמו כבן אדם, כבן דוד, ואף כבן האלוהים. אבל שוב, דבר ה' בישוע התקיים לפני בריאת העולם ובכך הוא שונה משאר בני אדם.	Yet the title with which Yeshua described himself – son of G‑d – was already applied to Israel. It is written in Deuteronomy 14:1, “You are children of the L‑rd your G‑d.” Thus, there is a hint in the Torah for the words of Yeshua as he describes himself as son of man, son of David, and son of G‑d. Nevertheless, again, the D’var Hashem in Yeshua existed before creation, and thus he is different from the rest of humanity.	31
לב	דוד המלך קיבל מפי ה' הבטחות נאמנות על ממלכתו. למשל, נתן הנביא אמר לו בשם ה': וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם. לפיכך עם ישראל מחכה למשיח מבית דוד.	King David received faithful promises from Hashem about his kingdom. For example, Nathan the prophet declared in Hashem's name: “Your house and your kingship shall ever be secure before you; your throne shall be established forever” (2 Sam 7:16). Thus, Israel waits for a Messiah from the house of David.	32
	אולם נתן הנביא ניבא עוד נבואה חמורה על בית דוד: וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה. אם כן, איך המשיח מבית דוד יכול להביא שלום עולמי לעם ישראל כל עוד שחרב האלימות מוטלת על בית דוד עד עולם? לשאלה הזאת ה' כבר השיב בתשובה מדהימה. ישוע, מלך המשיח, סבל את אלימות החרב והֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ. אחר כך הוא קם לתחייה לחיי עולם, בו בזמן שהוא עדיין נושא בגופו את הצלקות של מכת החרב. והוא נושא את הצלקות עד עולם. הצלקות גם מסמנות את קיומה של הברית החדשה הקיימת לנצח. וכל זאת בנוסף ובמקביל לברית מילה שישוע גם נושא בגוף שלו עד עולם. כך ישוע מנצרת ראוי בהחלט לתואר מלך המשיח!	Yet Nathan the prophet pronounced another grave prophecy for the house of David: “Therefore the sword shall never depart from your House—because you spurned Me by taking the wife of Uriah the Hittite and making her your wife.” (2 Sam 12:10). If so, how can the Messiah of the house of David ever bring everlasting shalom to the people of Israel, when the sword of violence is set against the house of David forever? To this question Hashem has already provided a stunning answer. Yeshua, King Messiah, suffered the sword’s violence, “for he exposed himself to death” (Isa.53:12). Afterward, he arose in resurrection to life everlasting, while still bearing in his body the scars from the sword. He bears those scars forever. The scars also represent the New Covenant that endures forever. And that is in addition to and in parallel with Brit Milah that Yeshua also bears in his body forever. Thus, Yeshua of Nazareth is certainly worthy of the title King Messiah!
לג	לאחר תחייתו מהמתים ישוע המשיח עלה שמימה, וזה לפני כאלפיים שנים. אך כשחבלי המשיח יגיעו לשיאם בימינו אלה, בוא יבוא ישוע המשיח עם ענני השמיים ועם צבאות השמיים, והוא יקבץ אליו כולם שאוהבים אותו. ובהתאם לכתוב: וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר – ישוע יושיע את עם ישראל, והוא ימלוך בישראל וישלוט בעולם כולו בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל.	Messiah Yeshua ascended to heaven after his resurrection, and that was two thousand years ago. But when the birth pangs of Messiah reach their peak in coming days, Yeshua will surely come with the clouds of heaven and with the armies of heaven and he will gather to himself all who love him. And in accordance with what is written: “It will be a time of trouble, the like of which has never been since the nation came into being. At that time, your people will be rescued, all who are found inscribed in the book” (Dan. 12:1) – Yeshua will save the people of Israel; he will reign over Israel and rule the entire world with a rod of iron.	33